מגיש-אביב דרוקר
1)סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי. בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.
ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור. גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.
אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים. בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.
2)מודל השימושים והסיפוקים טוען כי אנשים משתמשים בעצם צפייתם בתכניות טלוויזיה שונות בכדי לספק צרכים שונים )רכישת ידע, סיפוק והנאה, צרכים חברתיים ועוד(.
הסיבות לצפייה לשלוש קבוצות עיקריות:
א. צפייה בשל התוכן - צופים בוחרים לצפות בתוכניות טלוויזיה העונות לטעמם האישי כגון: ספורט, סדרות רומנטיות, קומדיות, סרטים מצוירים וכו'.
ב. צפייה כמקור לסיפוק - הצפייה היא מקור ההנאה שלנו. לאחר יום עבודה/לימודים, הישיבה הנוחה על הכורסא במצב "בטטה" )רצוי עם חטיף וקולה ליד( מאפשרת מנוחה, הירגעות ודחיית התמודדות מבעיות היום, כגון: הכנת ש"ב, סידור החדר וכו'. הצפייה בטלוויזיה מאפשרת להימלט לעולמות אחרים, מלווה במתח והתרגשות או זוהר, אושר ועושר ובכך מפיגים את השעמום והשגרה.
ג. צפייה כמספקת צרכים חברתיים - הטלוויזיה מקרבת אותנו לבני אדם אחרים אם אנחנו צופים עם חברים )בקומדיה או במשחק כדורסל( אך גם מרחיקה אותנו מבני אדם אחרים, מחזקת את הצורך בפרטיות, ומאפשרת להיות לבד עם עצמך ולבכות או לחלום.
בקטע שבחרתי נשמע אדם ישראלי שמתחזה לאדם הודי ומדבר עם המחלקה לקשרי חוץ של הכנסת בשיחה הוא שואל את הנציגה האם הוא יוכל לקבל פרטי קשר של שרים בממשלה כדי להזמין אותם לוועידה שתתקים בנושא ביזור סמכויות
כשהוא מבקש מהנציגה פרטים לגבי שרים היא עונה לו שר אחרי שר שכולם זה בעצם אותו אדם שהוא בינימין נתניהו
כשהוא מבקש מהנציגה פרטים לגבי שרים היא עונה לו שר אחרי שר שכולם זה בעצם אותו אדם שהוא בינימין נתניהו
3)Superiority Theories - תיאוריות עליונות
תיאוריות עליונות טוענות, שההומור במהותו אם לא בכללותו, הוא אגרסיבי, והצחוק עליו מבוססת העליונות הוא הומור של לעגנות, לגלוג, גיחוך וגרוטסקי.
Release and Relief Theories - תיאוריות השחרור וההקלה
הפונקציה של ההומור כמספק הקלה ממתח, ממבוכה או שחרור מעודף לחץ, הנו בבסיס תיאוריות ההקלה והשחרור.
Incongruity Theories - תיאוריות חוסר התאמה
לפי גישה זו, ההומור מתקיים כאשר מובאים ביחד שני רעיונות נפרדים, או מצבים, בצורה מפתיעה או בלתי צפויה.
4)גיבור וקורבן קומי
גיבור קומי הוא הכוכב שצוחק על אחרים והוא בעצם יוצר את אווירת הצחוק ואת ההומוריסטיות שבמשפט
בדרך כלל הוא יהיה מועדף על הצופה מאשר הקורבן הקומי
הקורבן הקומי יהיה מישהו בעל בעיה כלשהי
אולי מבטא מצחיק או השמנת יתר או מראה מוזר או התנהגות מוזרה
הקורבן הוא זה שהבדיחה מסופרת עליו
כלומר-צוחקים עליו ולא איתו,הצופה יעדיף לצחוק ולזלזל בקורבן במקום לנסות להבין אותו
גיבור קומי הוא הכוכב שצוחק על אחרים והוא בעצם יוצר את אווירת הצחוק ואת ההומוריסטיות שבמשפט
בדרך כלל הוא יהיה מועדף על הצופה מאשר הקורבן הקומי
הקורבן הקומי יהיה מישהו בעל בעיה כלשהי
אולי מבטא מצחיק או השמנת יתר או מראה מוזר או התנהגות מוזרה
הקורבן הוא זה שהבדיחה מסופרת עליו
כלומר-צוחקים עליו ולא איתו,הצופה יעדיף לצחוק ולזלזל בקורבן במקום לנסות להבין אותו
5)הקטע שבחרתי הוא קטע קליל אין בו צעקות או שפה גסה או דברים כאלה בסך הכל מדובר בשיחת טלפון מנומסת ורגועה
אין הקצנה או עיוות הדמויות מוצגול בדיוק כמו שהן,הדמויות שטוחות והבחור שמתקשר הוא הגיבור כי הוא בעצם שואל את השאלות ומביא את הפאנץ
הקטע הוא לא פוליסימי,כל אחד יבין אותו אותו דבר בלי הבחנה שונה של הצופה תלוי בצופה אלא שכולם מבינים את הקטע בצורה שווה
אין הקצנה או עיוות הדמויות מוצגול בדיוק כמו שהן,הדמויות שטוחות והבחור שמתקשר הוא הגיבור כי הוא בעצם שואל את השאלות ומביא את הפאנץ
הקטע הוא לא פוליסימי,כל אחד יבין אותו אותו דבר בלי הבחנה שונה של הצופה תלוי בצופה אלא שכולם מבינים את הקטע בצורה שווה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה